סיכום 2020 במשפחה

אני זוכרת משפט מלפני שנים – ‘מחשב לכל ילד’, זוכרים? הכוונה כמובן הייתה שלכל ילד בישראל תהיה האפשרות השווה, כמו לכולם ובמיוחד לילדים משכבות מצוקה, לקבל מיומנויות מחשב וגישה למאגרי מידע שכל אלו יסייעו לילדים ויתרמו להתפתחותם שבסופו של דבר יקבלו הזדמנות שווה ויתקדמו כמו כולם בהמשך חייהם. זו רק דוגמא לרעיון שהטכנולוגיה מקדמת אותנו וזה נכון שבפרויקט הזה נעשו דברים טובים וחשובים אבל מכל הטכנולוגיה הזו הגענו בשנים האחרונות לכך שכל אחד מסוגר בתוך עצמו והראש שלו תקוע בתוך מסך המחשב או הנייד. שנת 2020 הביאה את המשפחה לקיום חדש ביננו, בא וירוס הקורונה והכתיב חוקים משלו ואנחנו נאלצנו לחשב מסלול מחדש.

עד לפני עשרה חודשים החיים המשפחתיים התנהלו, פחות או יותר, בתבנית מאד מסוימת ודומה אצל רובנו: הורים מחוץ לבית שעות ארוכות בעבודה, ילדים לבד בבית אחרי מסגרות הלימודים, חוגים אחה"צ, חברים פה ושם אבל בעיקר בתוך המסך גם כשיושבים אצל חברים. התמונות העצובות שכל המשפחה יושבת בסלון יחד אבל כל אחד בנייד הן מנת חלקנו. הקורונה לימדה אותנו שיעור ביחסים ביננו, הרחיקה אותנו אחד מהשני והכניסה את כולנו עוד יותר לתוך עצמנו, אולי כל אחד עם האלוהים שלו. דווקא בתוך עצמנו מצאנו שהחום האנושי היה חסר לנו עד עכשיו ובגלל העדר היחס הטוב והחם ביננו ברחנו למסכים, לא במודע כנראה אבל היום אחרי שני סגרים ואחד נוסף בפתח אנו מתחילים להפנים שלהמשיך כך לא נוכל. הגענו לחוסר קשר במקרה הטוב ולקשרי שנאה ביננו במקרה המציאותי ושכך אי אפשר לנהל שום שיחה או דיון מבלי שנתפוצץ אחד על השני. לא צריך סיבה מיוחד כדי לשנוא מישהו, הוא פשוט מעצבן ומרגיז מעצם קיומו. הגענו כנראה לשלב סופי בהתפתחות האנושית מבחינה אבולוציונית ומכאן אפשר לצאת רק עם מהפכה טוטאלית ביחסים שלנו אחד עם השני.

בסגר גילינו את המשפחה מחדש ולמדנו שוב לראות את בני המשפחה כתא גרעיני שחשוב לטפח, לתחזק ולשמר את הטוב. מאידך יש לבנות מחדש מה שלא עובד ביננו. האוזניים נפתחו ואנו רגישים יותר לבני המשפחה. אנו לומדים, מסגר לסגר, מה באמת חשוב ובמה צריך להשקיע. משפחה הבנויה על בסיס של עזרה הדדית ושיתוף פעולה בין כולם היא בעצם המודל הקטן לכל מערכות היחסים שאנו צריכים להתחיל לבנות מחדש עכשיו בין כולנו כאנושות. יחס טוב ויפה לכל אחד, לרצות את טובת הזולת במקום לנסות לרצות רק את עצמנו כל הזמן.

אני בהריון! איזה כיף?

לפני חודשיים עשיתי בדיקת הריון. הייתי כל כך נרגשת. בציפייה אדירה. התהליך המופלא הזה של הבאת חיים לעולם הוא פשוט נס הבריאה. אבל כל זה היה לפני חודשיים. מאז דברים השתנו לחלוטין. השמחה הפכה לפחד. כל תזוזה או תחושה מוזרה מעלה בי מחשבה שמשהו לא בסדר, משהו לא תקין. כל האסונות והמחלות האפשריות עולות לי לראש ואני פשוט לא מצליחה להרגיע אותן. תמיד ראיתי נשים בהריון וכולן קרנו מרוב אושר. מה לא בסדר איתי? האם הריון לא אמור להיות משמח?

מה לא בסדר איתי? האם הריון לא אמור להיות משמח?

אם את מרגישה כמוני אז כנראה שאת סובלת מחרדת הריון. רוב הנשים מודעות לכך שיש תופעה שנקראת דיכאון לאחר לידה אבל ישנם מצבים שבהם החרדה צצה עוד בשלב ההריון. כשבדקתי מצאתי שיותר מ -1 מתוך 10 נשים בהריון חשות חרדה בשלב כלשהו במהלך ההריון. נכון, זה טבעי ונורמלי להתרגש ואפילו מעט לחשוש מהלא נודע. הבעיה מתחילה ברגע שהחרדה משתלטת ומפריעה למהלך התקין של החיים.

ישנם תסמינים מגוונים לחרדה במהלך ההריון ביניהם ניתן לזהות תחושת חרדה בלתי נשלטת, דאגת יתר לבריאותך או לבריאות התינוק, חוסר יכולת להתרכז, עצבנות, שרירים מתוחים ובעיות שינה. לעיתים החרדות אף מלוות בהתקפי חרדה או פאניקה. התקפים אלו עלולים לקרות ללא כל סימנים מוקדמים והסימפטומים עשויים להיות מאוד פיזיים כגון דופק מואץ, זיעה קרה, סחרחורות, קוצר נשימה וכו'. תסמינים אלו בדרך כלל לא פוגעים בעובר אך עלולים להחמיר את החוויה הקשה עבור האם החרדה.

כל אחת יכולה לפתח חרדה במהלך ההריון אך ישנם גורמי סיכון העשויים לתרום לכך כגון: היסטוריה אישית או משפחתית של חרדה או התקפי פאניקה, טראומה קודמת, שימוש בסמים מסוימים, לחץ עודף בחיי היומיום. במקרים קלים של חרדה אין צורך בדרך כלל בטיפול כלשהו אבל תמיד טוב לשתף מישהו קרוב או אפילו את הרופא המטפל ולו רק בכדי להיות תחת מעקב ותשומת לב של איש מקצוע. 

פיסול פנים ומתיחת פנים

מתיחת פנים היא ניתוח כירורגי המבוצע בפניו של האדם. אך להליך הקוסמטי לרוב יש גם השלכות על חלקים אחרים של הראש כגון קו השיער וקו הלסת אך הוא מתרכז בעיקר במראה הכללי של הפנים. מטרת הניתוח היא לשפר את הנראות של האדם על ידי הסרה ראשונית של קמטים וקמטוטים מהפנים. בשנים האחרונות יותר ויותר מנתחים פלסטיים הציעו לבצע סוגים שונים של הליכים שיכולים לשפר את מראה פניה של המטופלת או של המטופל. לדוגמא פיסול פנים – פיסול פנים הוא ניתוח קוסמטי המבוצע לרוב על ידי שימוש בהזרקות של חומרים שונים ובראשם חומצה היאלורונית במטרה לבצע תיקונים קלים בלחיים, מצח, אף, שפתיים וכולי כדי להצעיר ולשדרג את מראה הפנים של המנותחת. גם הרמת פנים וגם פיסול פנים נעשים במקרים רבים כחלק מתהליך טיפולי לאנטי אייג'ינג אך לא בהכרח. לעיתים גם נשים צעירות פונות לפיסול פנים כדי לבצע תיקונים כגון פיסול האף או הפה מבלי להיכנס לניתוח אף או לפעולות קוסמטיות קבועות אחרות.  מטופלים הבוחרים במתיחת פנים לרוב יבחרו גם בניתוחים משלימים כגון ניתוחים בעיניים, ניתוחים בעצמות הלחיים והשפתיים ועוד, גם ניתוח אף וניתוח שאיבת שומן באזור הלסתות מסייעים מאוד בשיפור מראה הפנים של המטופל.

פיסול פנים

הופעת קמטים על פניו של האדם היא הבסיס העיקרי עבור מנתח פלסטי להסכים או להמליץ ​​על ביצוע הניתוח. אינדיקציות נוספות כמו נפיחות בלחיים, שקיות עיניים בולטות, קפלים באזור העיניים (רגלי עורב וקווי צחוק), קפל קבוע מעל גשר האף וקמטים במצח. ככל שהמטופל סובל מיותר בעיות כך סביר להניח שיהיה צורך ביותר ניתוחים או טיפולים לחלקי פנים שונים, גם מצב עור הפנים של המטופלת משפיע על איכות וכמות הטיפולים הנדרשים. לדוגמא חשיפה לשמש היא אחת הסיבות העיקריות לפגמים ולקמטים בפנים ולמראה של עור מבוגר יותר. שני גורמי נזק עיקריים נוספים הם שתייה מוגזמת של אלכוהל ועישון. אלכוהל מכיוון שהוא עלול לגרום להתנגשות ובעיות עם חומרי הרדמה או משככי כאבים ועישון משום שהוא מגביל מאוד את הזרמת החמצן לתאי העור כך שהוא גם גורם מרכזי בפגיעה בעור והבאת המטופלת למצב בו היא נמצאת ולהאצת ההזדקנות והן מקשה על החלמה של העור לאחר הטיפול ומיצוי הפוטנציאל של הניתוח.

לעבור את הניתוח הפלסטי בשלום

כירורגיה פלסטית היא תחום התמחות כירורגי המתמקד בשחזור פגמים בגוף ובפנים. הפגמים עשויים להיות כתוצאה ממחלות, מומים מולדים, כוויות ומצוקה. המטרה העיקרית של הניתוח היא לשחזר ולשפר את חלקי הגוף שאינם מתפקדים כראוי. במקביל לכירורגיה פלסטית התפתח מאוד גם תחום הניתוחים הקוסמטיים שנועדו לשפר את מראה הגוף ולספק למנותחות ולמנותחים חוויה שלמה יותר עם גופם, שיפור בביטחון העצמי ובנראות הפיזית שלהם. מרבית המנתחים הפלסטיים מתמקצעים הן בפן הכירורגי והן בפן הקוסמטי. בראשון מדובר לרוב בעבודה בבתי חולים ממשלתיים מתוך תחושת שליחות וסיוע לאנשים שנפגעו בצורה חמורה ואילו החלק השני מאופיין לרוב בבתי חולים פרטיים ובהמון כסף. עם זאת, המומחיות הבסיסית העיקרית של שתי סוגי ההתמחויות היא ניתוחים פלסטיים. חלק מההליכים שמנתח פלסטי מבצע כוללים:

היופי שבגוף
היופי שבגוף

– ניתוח לתיקון כוויות

– שחזור שדיים

– ניתוחי ידיים

– תיקון פגמים מולדים הכולל תיקון פגמים בחיך שסוע

החשיבות בבחירת המנתח הנכון – חשוב למצוא את המנתח הנכון שמצד אחד הוא מקצועי מאוד בתחומו ויכול לספק תוצאות ברמה הגבוהה ביותר ומצד שני שזמין עבורך וקשוב לך בצורה שאת או אתה מרגישים נוח איתו או איתה. המנתח שתבחר אמור להיות מסוגל לעזור לך להשיג את מטרתך לאחר הניתוח בצורה בטוחה וללא טעויות. בטיחות היא גורם מכריע בניתוחים פלסטיים כמו בכל ניתוח אלא שבנוסף לסיכונים בכל ניתוח כגון סכנת חיים או בעיות בהרדמה, מדובר גם בשגיאות שעלולות להסתיים בנזק בלתי הפיך או בבעיה עם נראות משמעותית שיידרוש לאחר מכן לעיתים עוד ניתוחים רבים כדי לתקן אותה או אף כדי להחזיר אותה למצב הראשוני.

ניתוחים פלסטיים כרוכים בסיכונים בריאותיים רבים העלולים לגרום לסיבוכים מאוחר יותר בחייכם. בחירת המנתח המתאים תבטיח כי הניתוח יעבור בצורה בטוחה וגם לאחריו. הסיכונים הבריאותיים יופחתו באופן דרסטי. המנתח הנכון יבצע גם ראיון קטן בכדי לברר למה אתם אלרגיים לפני תחילת הניתוח ומה ההיסטוריה הרפואית שלכם כדי שלא יתעוררו תגובות אלרגיות במהלך ההליך ולאחריו ושלא תטופלו בטעות בחומרים או בתרופות שעלולים לגרום לכם נזקים.

סליחות מול הבורא

מושג כל כך ברור לכאורה ולאמיתו של דבר מובן שלא כראוי לחלוטין. כל חיינו גידלו וחינכו אותנו על פי הרעיון שאנו אחראים על מעשינו באופן מוחלט ואנו קובעים את עתידנו. כך גם כל יחסנו בחברה לטוב ולרע, אבל לא כך הדבר. הבורא, כוח עליון שברא אותנו, פועל בנו ולנו אין שום בחירה. בימים אלו של חודש הסליחות וחגי תשרי אנו מבקשים סליחה איש מרעהו כשאנו פוגעים אחד בשני. זה נכון שאם פגענו במישהו שלא בכוונה או שכן חלילה אנו צריכים לפנות לאותו אדם ולהתפייס עמו, אבל הסליחות מול בורא עולם הן שונות ואחרות ממה שחונכנו לחשוב ולהבין. הבורא לא זקוק לסליחות שלנו, לבורא אין שום רצונות או חסרונות, הסליחה היא על המצבים שקרו בעבר שאנחנו לא עשינו את המוטל עלינו, גם אם בזמנו לא היינו מודעים שאנחנו פוגעים, כי המערכת היא כללית גלובלית אינטגרלית ולכל פעולה שלנו יש השלכות על כלל המערכת גם אם אנו לא מקשרים באותו הרגע את התוצאה של מעשינו. תמיד הידיעה מגיעה בדיעבד וכעת שאנו כן רואים את תוצאות מעשינו אנו צריכים לומר שנשנה את דרכנו ולא נעשה את הדבר שוב. זו הכוונה לשנה טובה במושג ראש השנה, ראש מהמילה ראשית, התחלה ושנה מהמילה שינוי, שנעשה מעכשיו מעשה נכון.
הסליחה היא בקשה שלנו לתיקון שנראה את הקשרים ביננו כטובים ויפים ולא נשקע בכמה אנחנו רעים אחד לשני, כמה אנו דוחים זה את זה, מבקרים את כולם באופן קבוע ובמקום כל זה נבקש מהבורא תיקון שנוכל לראות ולהרגיש את כולם כקרובים אלינו, נבקש מהבורא כוח לאהוב ולהתחבר לכולם כאילו היו ילדי הקטנים והאהובים. נבקש ממנו חינוך מחדש לראות עולם טוב ומחובר שהאהבה שולטת במקום השנאה, נעורר את כוחות הטוב של היקום במקום כוחות שנאה ופירוד.
הסליחה מול הבורא היא הכוונה מעומק הלב שגם עם טעינו, חטאנו ופשענו, כך הבורא עצמנו ברא אותנו, אבל היום עם הניסיון של האתמול אנו נפעל אחרת, לא נשב ונתייסר על מה שעשינו אין בזה כל תועלת הרי הבורא יודע מה הוא עשה ועכשיו עם הקלפים החדשים שנתן לנו במשחק נעשה כמיטב יכולתנו.
פשוט נפתח את הלב ולא נשפוט אף אחד לכאן או לכאן, נקבל כל מצב בדיוק כמו שאנו רואים אותו ונבקש מהבורא שנראה הכל נכון ומדויק כי כשאנחנו רוצים להתחבר בלב אחד לא צריך שום דבר רק לפתוח את הלב ולאפשר לאחר להיכנס פנימה.

לקריאה נוספת:
https://edu.gov.il/owlHeb/Yesodi/MiktzootVeTchumayLimud/holidays-and-special-days/Pages/yom-kippur.aspx
http://unagecif.org/
https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/01079002.pdf

אלוהים שלי, רציתי שתדע

מכירים את השיר? אז אני לא הכרתי, אבל כבר בגיל צעיר, בסביבות כיתה ב' אני חושבת, הרגשתי שיש מישהו לפנות אליו, מישהו ששומע. תיארתי אותו בתמימות ילדותית כמישהו שכל רצונו שנבקש ממנו, נפנה אליו. ככל שהתבגרתי חקרתי יותר ויותר את הנושא, פניתי לדת, התפללתי כל יום לפחות פעמיים, קראתי תהלים כל כך הרבה פעמים שכבר ידעתי בעל פה חלק גדול ממנו, הלכתי לבית הכנסת ועדיין לא מצאתי אותו. זה היה מוזר, כי כל האנשים סביבי הסתפקו באותו הקשר שהיה לי איתו בילדותי. אבל אותי הוא לא סיפק, זה כבר היה פשטני מדי.

בגיל 17 וחודש, מיד לאחר סיום לימודי התיכון, עליתי על מטוס לכיוון תל אביב. הייתי חלק מקבוצת בנות בגילי או טיפה יותר גדולות ממני. שיכנו אותנו במעונות לעולים חדשים בפאתי ירושלים. זה נשמע קסום כל כך, הכותל המערבי, שריד מבית המקדש נמצא שם. אלוהים נמצא שם, בטוח.

נחתנו ב – 12:30 בבן גוריון, אמצע קיץ, חום אימים. עברנו תהליך קליטה, קיבלנו תעודות זהות ותעודות עולה ויצאנו לדרך. בשקיקה גמעתי כל קילומטר דרך החלון, כביש מס' 1 לפני כמעט 30 שנים. זה היה יום רביעי. וביום שבת על הבוקר יצאתי לחפש את הכותל. לא היה לי שום מושג איך להגיע אליו, לא מפה וגם לא סיפרתי לאף אחד שאני הולכת לכותל. פשוט התלבשתי ויצאתי באמונה עיוורת שבסוף אגיע אליו, לאלוהים. 

הלכתי אחרי משפחה שנראיתה דתית בהנחה שהם בוודאות הולכים לכותל. הרי לאן עוד יכולים ללכת אנשים דתיים שגרים בירושלים בשבת בבוקר? רק לכותל. הלכתי ברחוב שקט עם מבנים מאבן ירושלמית. ראיתי עוד ועוד משפחות זורמות לאותו כיוון. הגעתי לשער יפו ונכנסתי אל השוק הסואן. אנשים, דוכני מכירות, ריחות הכל היה נראה שונה ואחר מכל מה שהכרתי בחיי הקצרים. אך לי הייתה מטרה, אני הגעתי לכותל וכל ההמולה סביבי לא השפיעה עליי. והנה נגלה לעיני המראה המרהיב ביותר שצפיתי בו: רחבת הכותל, אנשים רבים עטופים בטליתות, נשים בשמלות חגיגיות, ילדים לבושים בגדים לבנים. שמש מנצנצת באבני הכותל העתיק. תמונה ציורית ומיוחדת אבל… מה מפריע לי? אלוהים לא היה שם, בטח לא בשום אופן שהכרתי או דמיינתי לעצמי. כאילו כל התפאורה נמצאת שם אך היא ללא רוח חיים. התאכזבתי מאוד. חזרתי הביתה. מאותו רגע ידעתי בוודאות שאלוהים לא נמצא לא באבן, לא במילים ולא בשמיים. אותו צריך לחפש בלב. קשר אליו צריך ליצור בליבי פנימה ולא מחוצה לי, דרך קשרים שנבנים ביני לבין הסובבים אותי כמו תאים שיוצרים יחד את הגוף השלם.

אלוהים?

הסוד

אנטישמיות. איזה שם כבד. כמו מונח ארכאי בשיעור היסטוריה מעייף. כזה ששמענו בימי זכרון ובבגרות. ללא ממשות, ללא רלוונטיות לתקופה ובטח שלא לחיים שלנו. אנחנו הרי במאה ה-21. כל השאר בשחור-לבן, פאסה מוחלט. יתכן שכל יהודי חושב ככה. בתורו ובזמנו-אצלנו זה יהיה אחרת. כישראלית אני רגועה יחסית. חיה במדינה שלי, עצמאית וחזקה עם צבא וחברים טובים ובכלל כמה טוב אנחנו עושים, ממציאים ותורמים.

רוחניות

אם נחליף לרגע את המילה "אנטישמיות" במילה שנאה הדברים לא נשמעים פתאום לא סבירים. הרי אנחנו במזה"ת ומכירים את התופעה אבל לבטח בשאר העולם היא חלפה. בכל זאת, נשמעים דיווחים על תקריות, אפילו במדינות הכי ידידותיות. טוב, נו, מי אמר להם לחיות בחו"ל? שיבואו לפה. לפחות בישראל הם בטוחים וחזקים וכל העולם אוהב אותנו. אפילו זכינו שוב באירויזיון!!

לצערנו, אם נגרד מעט את השטח נגלה שבכל אדם יש רגשות שליליים כלפי יהודים. לא פשוט לשמוע ששונאים וללא סיבה. יש הרבה תירוצים אבל סיבה? אין. השנאה קיימת נצחית. אולי ננסה לשבור את הלופ ונתחיל לחקור למה. תופעה על זמנית מצביעה על גורם עמוק. במקום להלחם בתסמינים בואו נחפש את השורש ונטפל בה אחת ולתמיד.

חוכמת הקבלה מגלה ששנאת היהודים קיימת טבעי באנושות. כל האנשים מרגישים בתת-מודע שהיהודים מחזיקים באיזה סוד שמונע את האושר מכולם. חוכמת הקבלה מסכימה עם זה. אכן, יש לנו סוד שרובנו לא מודעים אליו כלל- היהודים הם הצינור לשפע לעולם! אנחנו יושבים על השיבר ומאפשרים או מונעים מכוח החיבור החיובי לשרות בעולם. 

כשאנחנו מחוברים באהבת הזולת מעל לכל ההבדלים בינינו, הכוח החיובי עובר לכל בני תבל ומתקן כל חוסר או כאב. כשנפלנו לשנאת חינם, הפסקנו למלא את תפקידנו והעולם סובל. האנטישמיות, השנאה , היא הקריאה שלהם לעזרה. תעזרו לנו, תמלאו את תפקידכם ותביאו שלום עלינו. אור לגויים, זוכרים?? 

אין מדובר בדת או הלכה אלא ברמת היחסים בין האנשים. החיבור החיובי הוא כל מה שחסר בעולם אבל האגו האנושי כבר כל כך גדול שהוא לא מאפשר זאת. הוא הורס לנו את כל מערכות החיים, מהיחסים ועד כדו"א עצמו.   האגו האנושי חייב איזון ובידינו השיטה שהכינו אבותינו כדי לעשות זאת. 

כתבי מקובלים, שם הפתרון לכל הצרות ואומות העולם דורשות אותו מאיתנו. האנטישמיות תמשיך ותבער והפעם לא יהיה לאן לברוח. גם בישראל. הטוויסט בעלילה בידינו – היכולת להפוך את הכל לטובה! 

כשנתחיל ליישם את השיטה, לא רק שנגיע מחדש לאהבת אחים ונחיה חיים מאושרים אלא כל האנושות תהפוך את יחסה אלינו לכבוד והערכה ונרגיש סוף סוף באמת בבית, בחיק משפחת העמים הגדולה.