מכירים את השיר? אז אני לא הכרתי, אבל כבר בגיל צעיר, בסביבות כיתה ב' אני חושבת, הרגשתי שיש מישהו לפנות אליו, מישהו ששומע. תיארתי אותו בתמימות ילדותית כמישהו שכל רצונו שנבקש ממנו, נפנה אליו. ככל שהתבגרתי חקרתי יותר ויותר את הנושא, פניתי לדת, התפללתי כל יום לפחות פעמיים, קראתי תהלים כל כך הרבה פעמים שכבר ידעתי בעל פה חלק גדול ממנו, הלכתי לבית הכנסת ועדיין לא מצאתי אותו. זה היה מוזר, כי כל האנשים סביבי הסתפקו באותו הקשר שהיה לי איתו בילדותי. אבל אותי הוא לא סיפק, זה כבר היה פשטני מדי.
בגיל 17 וחודש, מיד לאחר סיום לימודי התיכון, עליתי על מטוס לכיוון תל אביב. הייתי חלק מקבוצת בנות בגילי או טיפה יותר גדולות ממני. שיכנו אותנו במעונות לעולים חדשים בפאתי ירושלים. זה נשמע קסום כל כך, הכותל המערבי, שריד מבית המקדש נמצא שם. אלוהים נמצא שם, בטוח.
נחתנו ב – 12:30 בבן גוריון, אמצע קיץ, חום אימים. עברנו תהליך קליטה, קיבלנו תעודות זהות ותעודות עולה ויצאנו לדרך. בשקיקה גמעתי כל קילומטר דרך החלון, כביש מס' 1 לפני כמעט 30 שנים. זה היה יום רביעי. וביום שבת על הבוקר יצאתי לחפש את הכותל. לא היה לי שום מושג איך להגיע אליו, לא מפה וגם לא סיפרתי לאף אחד שאני הולכת לכותל. פשוט התלבשתי ויצאתי באמונה עיוורת שבסוף אגיע אליו, לאלוהים.
הלכתי אחרי משפחה שנראיתה דתית בהנחה שהם בוודאות הולכים לכותל. הרי לאן עוד יכולים ללכת אנשים דתיים שגרים בירושלים בשבת בבוקר? רק לכותל. הלכתי ברחוב שקט עם מבנים מאבן ירושלמית. ראיתי עוד ועוד משפחות זורמות לאותו כיוון. הגעתי לשער יפו ונכנסתי אל השוק הסואן. אנשים, דוכני מכירות, ריחות הכל היה נראה שונה ואחר מכל מה שהכרתי בחיי הקצרים. אך לי הייתה מטרה, אני הגעתי לכותל וכל ההמולה סביבי לא השפיעה עליי. והנה נגלה לעיני המראה המרהיב ביותר שצפיתי בו: רחבת הכותל, אנשים רבים עטופים בטליתות, נשים בשמלות חגיגיות, ילדים לבושים בגדים לבנים. שמש מנצנצת באבני הכותל העתיק. תמונה ציורית ומיוחדת אבל… מה מפריע לי? אלוהים לא היה שם, בטח לא בשום אופן שהכרתי או דמיינתי לעצמי. כאילו כל התפאורה נמצאת שם אך היא ללא רוח חיים. התאכזבתי מאוד. חזרתי הביתה. מאותו רגע ידעתי בוודאות שאלוהים לא נמצא לא באבן, לא במילים ולא בשמיים. אותו צריך לחפש בלב. קשר אליו צריך ליצור בליבי פנימה ולא מחוצה לי, דרך קשרים שנבנים ביני לבין הסובבים אותי כמו תאים שיוצרים יחד את הגוף השלם.
