אנו חיים בתוך מערכת סגורה גלובלית אינטגרלית וכולנו תלויים זה בזה באין ספור קשרים נראים יותר או פחות. ככל שטכנולוגיית התקשורת מתפתחת אנו מרגישים את התלות הזו יותר ויותר בכל תחומי החיים. התלות ההדדית בין בני האדם הייתה קיימת מאז ומעולם רק המעגלים גדלו סביבנו. אם פעם האדם היה זקוק לעוד כמה גברים כדי לצוד איזו ממוטה, היום האדם זקוק לרבבות רבות כדי שיספקו לו את כל צרכיו. מעגלי התלות באנושות גדלו סביבנו יחד עם התפתחות הטכנולוגיה, התעשייה, התקשורת ועוד. פעם האדם סיפק לעצמו את כל הדרוש לקיומו וככל שהמשפחה התרחבה מהכפר לעיר מעיר למדינה עד שהפכנו כולנו לכפר אחד קטן שוב והיכולת של האדם לספק לעצמו את צרכיו מתחלקת בין כל תושבי כדור הארץ. החיים הדינמיים של דורנו, ההתפתחות המהירה היום יומית, כל יום יש פיתוח עדכני ובחמישים שנים האחרונות חל שינוי דרסטי ממש, אנשים בדורנו עוד זוכרים שבבית לא היה מקרר, פשוט לא להאמין.
בשנה האחרונה וירוס הקורונה נתן לנו שיעור חשוב לחיים ולימד אותנו שלב חדש בהתפתחות האנושית, הרחיק אותנו זה מזה ולמדנו שאפשר להתחבר זה לזה בלבבות בקשר חזק ופנימי אפילו יותר מהקשרים הפיזיים שלהם אנו התרגלנו. השנה למדנו מה חשוב באמת והרגשנו ממש על בשרנו את הגעגוע ליקרים לנו ביותר, למדנו להעריך מחדש את מה שיש לנו כאן ועכשיו מתחת לאפנו ופחות לרוץ אי שם לאיזה אי אקזוטי או אחר מותג זה או אחר. רשתות התקשורת הן המראה שלנו הפנימית וההשתקפות האנושית שלנו. קל מאד ללכת לאיבוד ברשת הסבוכה ונראה שהיא כמו רשת דייגים שהסתבכה במאות קשרים לגוש אחד, אבל זה רק בעינינו הלא מעודכנות ולא מוכשרות לקריאה נכונה ברשת זו. אם תשאל מישהו צעיר הוא ידע לנתב את עצמו היטב ברשת והיותר מבוגרים יחשבו שהרשת סבוכה ולא ניתן לדוג עמה. הטכנולוגיה והקדמה תמיד מקדימים את האדם ומי שלא רץ קדימה בקצב ההתפתחות יישאר מאחור כמפגר אחר כולם ולרוב ממורמר ולא מרוצה, לכן צריך לעשות את כל המאמצים להתעדכן כמה שאפשר להיות עם ראש פתוח ולדעת לשחרר את העבר המוכר והנוח ולהיות תמיד עם יד על הדופק בכל הקשור למערכת הכללית וכך נרגיש שייכים וחלק בלתי נפרד מהכלל.